פסיכופיזיולוגיה
פסיכופיזיולוגיה היא תחום מחקר שמתעמק בקשר המורכב בין הגוף לנפש, בין החוויות הפסיכולוגיות שלנו לבין התגובות הפיזיולוגיות שלנו, הוא בוחן כיצד המחשבות, הרגשות והתהליכים הנפשיים שלנו מתקשרים ומשפיעים על תפקוד מערכות הגוף שלנו.
לדוגמה, כאשר אנו חווים מתח או פחד אם במציאות או במחשבה, הגוף שלנו עשוי להגיב בשרשרת של שינויים, למשל עליה בקצב הלב, קשיים בנשימה, מתח בשרירים, ושחרור הורמוני לחץ כמו קורטיזול, שימוש בטכניקות הרפיה, כמו נשימה עמוקה או שינוי מיקוד תשומת הלב, יכולות להביא השפעה מרגיעה על מצבנו הנפשי וגם על התגובות הפיזיולוגיות שלנו.
חקר הפסיכופיזיולוגיה כולל מדדים ושיטות שונות להערכה ולהבנת הקשר בין הגוף והנפש (ביופידבק).
הבנת הפסיכופיזיולוגיה שלנו יכולה לספק תובנות לגבי האופן שבו המצבים הנפשיים והרגשיים שלנו משפיעים על הגוף. זה עוזר לנו להבין את הקשר ההדדי בין המחשבות, הרגשות והתגובות הגופניות שלנו, ומדגיש את הקשרים המורכבים בין מערכות הנפש והגוף שלנו.
למשל במצב חברתי, מחשבה שלילית כמו "הם לא אוהבים אותי" עלולה להוביל לשינויים פסיכופיזיולוגים, לתחושת בלבול, עלייה בקצב הלב, הזעה בכפות הידיים, שרירים מתוחים, הימנעות מקשר עין, שפת גוף סגורה, קושי לנהל שיחות ואינטראקציה בכלל . שינויים אלה מייצרים לרוב מעגל התנהגות סגור שנותן את התחושה שמה שאנחנו חושבים הוא נכון.
בבסיס הפסיכופיזיולוגיה עומדת ההבנה שהנפש והגוף שלנו קשורים זה בזה ומתקשרים זה עם זה כל הזמן. המוח, שהוא מרכז הפיקוד של התהליכים הפסיכולוגיים שלנו, שולח אותות לחלקים שונים בגוף דרך מערכת העצבים, מה שמוביל לשינויים פיזיולוגיים. כמו כן, מערכות הגוף שלנו מייצרות משוב למוח, ומעצבות את החוויות המנטליות והרגשיות שלנו.

היבט בסיסי אחד בפסיכופיזיולוגיה הוא מערכת העצבים האוטונומית, מערכת ששולטת בתפקודי גוף בלתי רצוניים. המערכת מורכבת משני מצבים.
המצב הסימפתטי מפעיל את תגובת ה"הילחם או ברח" בזמן לחץ או סכנה, מה שמוביל להגברת קצב הלב, הגברת הערנות ושחרור האדרנלין. המצב הפארא-סימפתטי מקדם רגיעה ומקל על תהליכים כמו עיכול ושינה טובה.
לחץ הוא פנימי וסובייקטיבי (משתנה מאדם לאדם) ולרוב מתרחש כאשר יש אירוע (מחשבתי/ מציאותי) שחורג מהיכולת הנתפסת של האדם להתמודד עם האירוע.
הלחץ גורם לשינויים הורמונליים ופיזיולוגים בגוף, שמתחילים במערכת הסימפתטית שאחראית על הפעלת תגובת "הילחם או ברח", שמטרתה התמודדות עם מצבי הלחץ, הגוף נכנס למצב הישרדותי ומנתב את כל משאבי האנרגיה שלו לטובת לחימה באיום או בריחה ממנו (מנגנון הישרדות FFF).
כתוצאה מכך, מופרשים לדם הורמוני הלחץ אדרנלין וקורטיזול ומופעלת שרשרת של שינויים בגוף הבאים לידי ביטוי בכמה מישורים, השינויים יכולים להשתנות בעוצמתם ובהתאם לתחושת האיום ושונים מאדם לאדם.
חרדה היא העוצמה הגבוהה של השינויים הללו.
מישור קוגנטיבי: מחשבות מהירות, שליליות וקטסטרופליות, תחושת בלבול וערפול, קושי להיזכר ולהתרכז (blackout), קושי בהתמצאות במרחב ובסיטואציה.
מישור פיזי: קצב הלב עולה, נשימה מהירה או קושי לנשום, שרירים דרוכים או חולשת שרירים, רעד, זיעה, פה יבש, הסמקה, לחץ הדם והסוכר עולים, סחרחורת, בחילה, כאבי בטן, שלשולים, כאב ראש ועוד
מישור התנהגותי: הגוף נכנס למצב "אוטומט- הישרדותי" ויגיב עבורנו באחת משלוש האופציות של "מנגנון הישרדות"– לחימה, בריחה/הימנעות, קיפאון | Fight, Flight or Freeze
כאשר מדובר בלחץ חולף, הגוף חוזר לעצמו לאחר שתחושת האיום נעלמת וזאת בעזרת המערכת הפאראסימפתטית, שמחזירה את המערכות לאיזון. אבל, במקרה של לחץ מתמשך ומצטבר מערכת העצבים יכולה לצאת מאיזון ולייצר תופעות שגבות מחיר כבד מהגוף והנפש.
מתח מצטבר גורם לשחרור מתמשך של הורמוני לחץ, משבש את מערכת העצבים והמערכת ההורמונאלית. מחליש את החסינות הנפשית והפיזית שלנו, מאמץ את מערכת הלב וכלי הדם, גורם לבעיות עיכול, משבש שינה, פוגע ביכולות החשיבה ומגביר את הסיכון להפרעת חרדה, דיכאון ותחושת חוסר מסוגלות להתמודד עם הדברים המתקיימים בחיינו.
חשוב ללמוד לזהות את מצבך וללמוד דרכים נכונות עבורך להפחית את עומס והמתח המתקיים בחייך.