תודעה
תודעה מתייחסת למודעות שלנו לעצמנו ולעולם הסובב אותנו.
זאת החוויה הסובייקטיבית של בעל מחשבות, רגשות, תחושות ותפיסות.
התודעה מאפשרת לנו לקבל תחושת עצמיות, התבוננות פנימית, רפלקציה עצמית ויכולת לחשוב, לנמק ולעשות בחירות. זה מה שמוליד את חוויות השמחה, העצב, האהבה וכל מגוון הרגשות שאנחנו חשים. זוהי גם המודעות שלנו לעולם החיצוני, המודעות שמאפשרת לנו לתפוס ולתקשר עם הסביבה שלנו.
אז בעצם התודעה שלך היא המודעות שלך לעצמך ולעולם הסובב אותך, המודעות הזו סובייקטיבית וייחודית לך.
מה בעמוד?
התודעה
התודעה מתוארת לעתים קרובות כ"זרם התודעה" שזורם ללא הרף, מכיל את המחשבות, הרגשות והחוויות החושיות שלנו.
היא מאפשרת לנו לתפוס, לעבד ולפרש מידע מהסביבה ומהמצבים הפנימיים שלנו.
למשל, עכשיו אתה יכול להיות מרוכז בקריאת הקטע הזה. ואז, התודעה שלך עשויה לעבור לזיכרון של שיחה שניהלת מוקדם יותר עם חבר. ואז, למשימה שיש לך לעשות, לפגישה שיש מחר או למקרה שקרה אתמול, למה תאכל בערב, ופתאום תשים לב שהכיסא שלך לא נוח או לתחושת צימאון, או כל דבר אחר שיתפוס את המודעות שלך אליו.
המודעות (קשב) היא רק נגזרת אחת של התודעה שלנו,
החוויות המודעות שלנו משתנות כל הזמן.
אני מאמינה ששמת לב שיש דיאלוג פנימי שמתנהל אצלך בראש, מין קול כזה שמדבר ומדבר…
הקול הזה שמדבר בלי הפסקה מרגיש כאילו הוא אנחנו, אבל…. הוא לא, הוא רק חלק.
הבעיה היא שאנחנו כל כך קרובים אליו, הוא נמצא במוחנו, בקלות אפשר להתבלבל ולחשוב שהוא אנחנו..
נוכל להסתכל על הקול הזה כ"מנגנון קולי", לא צריך לחשוב עליו, רק להבחין בו, לא משנה אם הוא אומר דברים נעימים או שליליים, אמיתיים או דמיוניים, הוא עדיין רק קול שמדבר בתוך הראש. והדרך הבטוחה לתפוס מרחק מהקול הזה הוא להפסיק להבדיל בין הדברים שהוא אומר, להפסיק להרגיש שדבר אחד שהוא אומר "זה אני" ודבר אחר לא… אנחנו שומעים את הקול הזה אז זה ברור שהוא לא אנחנו, הוא רק חלק מאיתנו.
אם נתאמן בלהקשיב ולהתבונן בקול הזה, נוכל להתקרב לתודעה שלנו.
כדי להבין יותר את הקול שאליו אני מתכוונת, בואו ננסה תרגיל.
תאמר לעצמך "שלום" פנימי, חזור על זה כמה פעמים. עכשיו תצעק את זה בפנים. האם אתה יכול לשמוע את הקול הזה אומר "שלום"?
זה יכול להיות מאתגר להבין שבלי קשר למה שהקול אומר, הוא נשאר רק קול שמדבר, בזמן שאתה הוא זה שמקשיב לו.
אפשר להבין את היחס הזה בינך לבין המנגנון קולי כמו דרך דוגמא של אובייקט וסובייקט, האינטראקציה בין הפרט (הסובייקט) לבין משהו חיצוני לו (האובייקט)
זה אומר שאם אני מסתכלת על פרחים, אני הסובייקט והפרחים הם האובייקט, אם אתה קורא ספר, אתה (הסובייקט) עוסק באופן פעיל במילים וברעיונות המוצגים בספר (האובייקט), אתה קולט ומפרש את התוכן, יוצר מחשבות ורגשות בתגובה, כך גם עם "המנגנון הקולי".
ההבנה שהקול הפנימי הזה הוא לא אנחנו- אלא אנחנו אלה ששומעים אותו, מאפשרת היכרות וצמיחה אמיתית של התודעה
עד היום, התודעה היא נושא מורכב ונחקר, היא קשורה קשר הדוק לתפקוד המוח שלנו. תיאוריות שונות מנסות להסביר כיצד תודעה נובעת מפעילות עצבית וכיצד היא קשורה לתחושת העצמי שלנו ולעולם החיצוני.
אבל במהותה, התודעה היא ההיבט הבסיסי של הקיום שלנו ומאפשרת לנו להיות נוכחים בעולם, לחוות את החיים ולהבין את עצמנו ואת המציאות בה שאנחנו חיים.
התודעה היא בעצם מנגנון הפענוח של חווית החיים – החווה (סובייקט) והחוויה (אובייקט) הם לא אותו הדבר התודעה היא הדבר שהופך את החוויה לאפשרית.
אנו יכולים לדמות את התודעה למסך ריק. על המסך אפשר להקרין סרטים באמצעות מקרן.
המקרן הוא המוח והסרטים הם החוויות: אהבה, כאב, פחד, קר, לדעת לבשל פסטה עגבניות וכך הלאה… כל אלה הם הנפש והמיינד, אז איפה אנחנו בעצם? אני הוא המסך עצמו.
מאפייני התודעה
כמה מאפיינים בסיסיים של התודעה, אותם ניתן להבין באמצעות התבוננות אישית וחשיבה לוגית. המאפיינים האלה נותנים לנו כיוון לגבי הבנת הטבע של התודעה
אנחנו לא יכולים להתבונן בתודעה שלנו
הסיבה לכך היא שהתודעה היא אנחנו עצמנו, בדיוק כמו שאנחנו לא יכולים לראות את העיניים שלנו (אלא אם נסתכל במראה). אנו כן יכולים להתבונן, במחשבות, ברגשות ובתחושות שיש לנו, ולהסיק מכך מה היא התודעה.
התודעה זקוקה לנפש, כדי להכיר את עצמה.
התודעה קבועה ובלתי משתנה
לא משנה כמה סרטים נקרין על המסך, המסך לא ישתנה וישאר במהותו – ריק.
זה אומר שלא משנה במה אנו מתנסים בחיינו, התודעה שלנו, איננה מושפעת מכך.
יכולה לעלות המחשבה "אבל אם אנחנו עוברים אירוע טראומתי", אנחנו משתנים בעקבותיו.
זה נכון, אבל זו לא התודעה שהשתנתה, אלא, הזכרון שלנו, כלומר, הנפש, האישיות.
אם נמשיך את הדוגמא, זה אומר שהמקרן נתקע על סרט טראגי, וממשיך להקרין אותו על מסך התודעה למשך כל החיים.
אבל המסך כשלעצמו עדיין ריק, זאת אומרת- חסר תוכן.
הנפש האנושית מגבילה את ההתנסויות של התודעה
אפשר לחלק את ההתנסויות האנושיות לשלוש קטגוריות עיקריות:
תחושות המגיעות מחמשת החושים; ראייה, שמיעה, מישוש, טעם וריח.
מרגשות – כמו אהבה, קנאה, כעס וכדומה…וממחשבות.
יתכן ויש עוד סוגים של התנסויות מעבר לשלושת אלו, אבל הנפש האנושית לא יודעת איך לייצר או לקלוט סוגים אחרים של התנסויות.
דרכים פשוטות להעיר את התודעה
קחו רגעים במהלך היום כדי להביא את תשומת הלב לרגע הנוכחי.
נתבונן במחשבות, בתחושות ובסביבה בנוכחות ערה וללא שיפוט.נשימה איטית ועמוקה יכולה לעזור לך להרגיע את הגוף והנפש, להגביר את זרימת החמצן ולקדם בהירות מחשבתית.
שנה את השגרה וצא מאזור הנוחות שלך, נסה פעילויות או גישות חדשות.
עיסוק בחוויות חדשות מעורר את המוח ומעודד נקודות מבט חדשות.פתרו חידות, משחקים אסטרטגיים או פעילויות הדורשות מאמץ מנטלי.
זה עוזר לחדד את היכולות הקוגניטיביות ולעורר את הנפש.לבלות בטבע, אם זה לצאת לטיול בפארק או לשבת ליד עץ.
הימצאות בטבע יכולה לעזור לנקות את התודעה ולהגביר את המודעות.רשום את המחשבות, הרעיונות וההרהורים שלך. רישום ביומן מאפשר ביטוי עצמי, התבוננות פנימה והבנה מעמיקה יותר של עצמך.