התודעה שלנו היא אחת התופעות המורכבות והחמקמקות ביותר בחוויה האנושית.
התודעה היא החוויה הסובייקטיבית של המודעות, התפיסה והמחשבה שיש לנו על עצמנו ועל העולם הסובב אותנו, היא משלבת מידע חושי, מחשבות, רגשות והתנהגות לחוויה זורמת ומשמעותית.
חלק מסקרן במיוחד אחד של התודעה הוא הקול שבראש שלנו, המכונה גם דיבור פנימי.
דיבור פנימי הוא המונולוג הפנימי שמתקיים בנו כשאנחנו מדברים אל עצמנו במוחנו.
קולות רבים ושונים שלרוב קשה לזהות כי זה מרגיש שזה פשוט אנחנו, אם זה סריקת רשימת מכולת ועד לניהול שיחה דמיונית עם מישהו אחר.
הקול בראש שלנו קשור לתחושת האני העצמי של כל אחד מאיתנו וממלא תפקיד קריטי ביכולת שלנו לתכנן, להתמודד עם בעיות ולהתנהל ביומיום.
המנגנון הקולי הזה מורכב ולא מובן עד הסוף, יש כמה תיאוריות לגבי איך הוא נוצר במוח, למשל :
תיאוריה אחת היא שדיבור פנימי נוצר באותם אזורי מוח שאחראים להפקת דיבור ממשי. המשמעות היא שכאשר אנו מדברים אל עצמנו במוחנו, מופעלים גם אותם מסלולים עצביים שהיו מופעלים אם היינו מדברים בקול רם והגוף מגיב כמובן…
תיאוריה אחרת, היא שהקול בראש שלנו הוא תוצאה של היכולת של המוח לדמות תרחישים שונים ולחזות תוצאות (על סמך ניסיון העבר). בראייה זו, הדיבור הפנימי נתפס כדרך המוח לדמות שיחות ולצפות תגובות במצבים שונים. הקול הזה מתקיים במיוחד במצבים חברתיים, שבהם אנחנו מנסים לחשוב קדימה ולתכנן את האינטראקציות שלנו עם אחרים.
מנגנון הדיבור הפנימי ממלא תפקיד מכריע ביכולת שלנו לחשוב, לתכנן ולתקשר.
לדוגמא, ספורטאים משתמשים לעתים קרובות בדיבור עצמי כדי להניע את עצמם ולהישאר ממוקדים במהלך התחרות. הם מתורגלים לחזור בשקט על משפטים כמו "אתה יכול לעשות את זה" או "להישאר ממוקד" לעצמם במוחותיהם.
באופן דומה והפעם לא במודע, אנשים עם חרדה או דיכאון חווים לעתים קרובות דיבור עצמי שלילי, שעלול להחמיר את הסימפטומים שלהם. הם יכולים לומר לעצמם שוב ושוב דברים כמו "אני לא מספיק טוב" או "אני לא יכול לעשות את זה" "הנה זה שוב קורה לי", מה שיכול ליצור נבואה שמגשימה את עצמה ולהוביל לתחושות של חוסר תקווה וייאוש.
התבוננות בקול הפנימי שלנו כרוכה בפיתוח מודעות עצמית ותשומת לב למחשבות, לאמונות ולדיבור הפנימי שלנו.
הנה כמה דרכים יעילות להתבונן בקול שבראש :
- הדרך לזהות ולשים לב למחשבות שלנו מתחילה בלהעיר את תשומת הלב שלנו ולהיות בקשיבות ערה, אז נוכל לשים לב שהמחשבות מתעוררות באופן טבעי ואוטומטי, נמשיך להתבונן במחשבות האלה מבלי להיצמד אליהן. תוכלו לדמיין את עצמכם מתבוננים ממרחק והופכים לצופה לא פעיל בחשיבה שלכם.
- שימו לב לנושאים, דפוסים או נטיות שחוזרות על עצמן במחשבותיכם. שימו לב אם הקול הפנימי שלכם נוטה לביקורת עצמית, קטסטרופאליות, שיפוטי או דווקא גמיש, תומך וחומל. זיהוי דפוסים אלה יכול לספק תובנות חשובות על עולמך הפנימי. נסו לתייג אותן בקצרה, כגון "תכנון", "דאגה", "שיפוט" או "גמישות". התיוג הזה עוזר ליצר תחושת מרחק בינך לבין המחשבות שלך, ומאפשר לך להתבונן בהן בצורה אובייקטיבית יותר.
חשוב לגשת לקול הפנימי שלכם בסקרנות ובלי שיפוטיות.
אין צורך להסתבך בהערכת המחשבות כטובות/ רעות. נשתדל לא להתעכב על המחשבה תוך הבנה שמחשבות הן ארעיות, זמניות ולא מגדירות אותך.
אחרי שהתבוננתם במחשבותיכם,
שאלו את עצמכם שאלות כמו: איזה נושאים או אמונות חוזרים על עצמם? איך המחשבות שלי משפיעות על הרגשות וההתנהגויות שלי? האם יש דפוסים שהייתי רוצה לשנות או לבחון?
לסיכום, הקול בראש שלנו הוא חלק מורכב ומרתק של התודעה וממלא תפקיד מכריע ביכולת שלנו לנווט בעולם הסובב אותנו.
על ידי הבנת מנגנון הדיבור הפנימי, נוכל לזהות את הקולות השונים ולבחור באיזה קול להתמקד. נוכל להימנע מדפוסי חשיבה מעכבים שמובילים להתנהגויות לא רצויות.
התבוננות בקול הפנימי הוא תרגול מתמשך שדורש סבלנות וחמלה עצמית. כשאנחנו לומדים להתבונן במחשבותינו, אנחנו מגיעים לתובנות חשובות לגבי העולם הפנימי שלנו ויכולים לבצע בחירות מודעות שמקדמות לצמיחה אישית.
